יום ראשון, 18 בנובמבר 2018

מוסיפים קצת כיף ללאנץ' בוקס של הילדים

עברו כבר כמה חודשים מאז שהילדודס חזרו לספסל הלימודים, ויחד איתם חזרנו אנחנו ההורים לשגרת הלאנץ' בוקסים. אז נכון שמה שהכי חשוב בקופסת האוכל של הילדים שלנו זה האוכל (לייק דה!), אבל גם צורת ההגשה חשובה לא פחות (טוב, אולי לא בימים הלחוצים כשבקושי יש לנו זמן לצחצח שיניים...).
 אבל קודם ווידוי, כשליה התחילה בית ספר, לפני ארבע שנים (ואו, הזמן טס!), הייתי אמא סופר משקיענית וארזתי לאנץ' בוקסים למופת. כיום יש לי פחות זמן (תינוק, עבודה וכו'). אז במקום השקעה יומיומית, אני מנסה לציין ימים מיוחדים, ולהפוך אותם למסורת לאנץ' בוקסית (כן, אני יודעת שאין מילה כזו).
והנה מספר דוגמאות שעוזרות לי לשדרג את הארוחה הניידת, ולהפוך אותה לכייפית במיוחד.
בכל סמסטר חדש, אני מוסיפה לילדים פתק עם מסר כגון "בהצלחה!", "אוהבת, אמא", "אל תשכח להנות" וכדומה.
בתמונה הספציפית למטה הפתקים שלי חגגו את תחילת שנת הלימודים החדשה.


בנוסף, הוספתי כמה מדבקות על מכסה של קופסה קטנה עם תפוחים וארזתי גרנולה-בר שהכנתי בנייר אפייה, ועיטרתי במדבקות מחייכות.

מסורת נוספת היא של ימי הולדת כמובן. כל יום הולדת נחגג בהודעות חגיגיות והפתעות שונות. הנה כאן למשל החבאתי את ברכת "יום הולדת שמח!" מתחת למאפה פיצה שקניתי במיוחד לכבוד יום ההולדת. (הברכה היא למעשה כרטיס יום הולדת גזור ישן שקיבלנו שנה קודם לכן). לאקסטרה חגיגיות הוספתי לפיצה דגלון חמוד ובעזרת קורצן עוגיות יצרתי לב מגמבה.


ועם כבר מדברים על קורצנים, אנ אוהבת להשתמש גם בחותכני סנדויצ'ים. את שלי קניתי כשהיו במבצע ועלו לי גרושים בודדים. יש לי כמה, לב, פרפר, מכונית ודינוזאור. מספיק לי.


איזה ילד יכול לסרב לסנדוויץ' בצורת דינוזאור או מכונית? את השאריות של הלחם אני הופכת לפירורי לחם - אופה בתנור, מעבדת במעבד מזון ומקפיאה לאחר כך. ההקפאה לא הורסת את פירורי הלחם, אז לא לדאוג. 


רעיון נוסף ופשוט זה להשאיר מסר אוהב על בננה. בעזרת החוד של הסכין חורטים את המסר על גבי הקליפה של הבננה (לא עמוק מדי), אחרי כמה דקות "הצלקת" משחירה והופכת לבולטת.  

ולסיכום אאחל בתאבון לכל הילדים!


מזמינה אתכם לעמוד הפייסבוק שלי, לעולם היצירה עם פעוטות וילדים. שם ניצור, נשחק ונשלב את שניהם יחד.






יום שישי, 16 בנובמבר 2018

הפעלה לפעוטות בנושא הסיפור "אליעזר והגזר"

יום אחד החלטתי לעבור על הקבצים הישנים בתיקיית המצלמה שלי, ושמחתי למצוא בה מלא תמונות המתעדות משחקים ופרוייקטים שעשיתי עם הילדים בעברי הרחוק. ארבע שנים זה העבר הרחוק, נכון? כשאני רואה את הילד הקטנצ'יק שבתמונות (שהיום כבר בן שש וחצי), לי זה מרגיש עתיק. 
אז במה שיחקנו? באליעזר והגזר כמובן. או יותר נכון שיחזרנו את הסיפור באמצעות תיאטרון בובות מאולתר.


מצאתי באינטרנט תמונות של כל הדמויות המופיעות בסיפור, הדפסתי, גזרתי והדבקתי על גלילי נייר טואלט, אותם גזרתי לגדלים שונים.

בתקופה ההיא הייתי סופר משקיענית, שני הילדים שלי ישנו צהריים כשעתיים בכל יום, אני לא עבדתי והתחביב שלי היה להמציא לילדים הפעלות. מתגעגעת לזמן הזה בטירוף! בכל אופן, בזכות הזמן שהיה לי, תפרתי לילדים את "הגזר", אבל הסיפור שלנו מבוסס על גירסה רוסית של הסיפור, בה מככב הלפת ולא הגזר. שזה הירק הצהוב שבתמונה. ועוד וידוי, לא באמת תפרתי, יותר נכון לומר הדבקתי יחד כמה חתיכות של לֶבֶד.


החלטנו להזמין להפקה שלנו קהל צופים מכובד, ויצאנו לדרך.




ואם אתם תוהים מי הילדה החמודה עם המוצץ הורוד, אז רק שתדעו שזה ליאם :) הסיפור שעומד מאחורי זה מאוד פשוט, איבדנו את כל המוצצים שלו, ובחנות מכרו רק מוצצים ורודים. ואם הילד שלכם אי פעם מצץ מוצץ, אז אתם בטח יודעים שלאף אחד לא באמת אכפת מה הצבע של המוצץ, העיקר שהילד יהיה מבסוט!

לאחר ההצגה, הוספנו אלמנט של מיון למשחק שלנו. הכנתי מראש כמה דברים קטנים, וביקשתי מליה למיין אותם לפי הדמויות. גבינה עבור העכבר, דג עבור החתול, סרט ורוד עבור הילדה ועצם עבור הכלב. 

ולמה משחק מסוג זה חשוב לילדים? משחקים המאפשרים לילד לשחזר ולספר מחדש סיפורים ששמעו עוזרים לפיתוח השפה ולזיכרון של הילד. בנוסף, זהו משחק תפקידים נחמד, שמאוד חשוב להתפתחות תקינה של ילדים קטנים (על כך תוכלו לקרוא לעומק במאמר מעולה שמצאתי ברשת).

כיף להיזכר!

ומאחלת משחק מהנה לכולנו.

מזמינה אתכם לעמוד הפייסבוק שלי, לעולם היצירה עם פעוטות וילדים. שם ניצור, נשחק ונשלב את שניהם יחד.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...