התעוררתם לבוקר גשום במיוחד, אתם "תקועים" בבית וחושבים איך לנצל את היום הפנוי שלכם. אני מציעה להזניח את המחשבות על הניקיונות והבישולים ולנצל את הבוקר לזמן איכות עם הילדים. איך אפשר למלא את שעות הבוקר עם הילדים ולשמור על השפיות במקביל? הנה דוגמה לאיך שבילינו בוקר גשום במיוחד שהיה מוקדש כולו לילדים.
בגלל עייפות מצטברת של כל השבוע סיכמתי עם בעלי שיקום עם הילדים בבוקר בזמן שאני אשלים קצת שעות שינה. אל תדאגו, הוא ישן כמה שעות טובות אחרי שהתעוררתי, עובדים במשמרות. בד"כ אני לא מצפה מבעלי שיעסיק את הילדים בשעות הבוקר (הטלוויזיה זאת ההפעלה האהובה עליו) ולכן ביקשתי שיעיר אותי בשעה 9 בבוקר.
ליאם התעורר בשעה 7:20 וליה בשעה 8:00. אחרי ארוחת הבוקר של הילדים, הגדולה התיישבה מול הטלוויזיה. אני מניחה שהקטן זחל בזמן הזה בכל הבית וניסה למצוא משהו נחמד להכניס לפה. ב-9 בעלי נכנס לחדר והעיר אותי, מיד אחריו הזדחל לו לחדר הקטנצ'יק ומיד אחריו ליה. תוך זמן קצר המיטה הפכה ללונה פארק, והילדים קיפצו עליה ועלי במשך כחצי שעה.
אחרי שקמתי מהמיטה הכנתי לעצמי ארוחת בוקר מהירה. ליאם טחן בזמן הזה ענבים ואוכמניות (כי אין מצב שהוא רואה אותי אוכלת מבלי שיש לו משהו לנשנש במקביל). ליה צפתה בזמן הזה בטלוויזיה. אחרי ארוחת הבוקר השכבתי את ליאם לישון לשנת הבוקר שלו והתיישבתי עם ליה לשעת מלאכה ויצירה. אחרי שגזרנו והדבקנו קיבלנו את הגלידות המתוקות האלה (לגלידות משלכם תלחצי כאן).
בתזמון מושלם, עם סיום המלאכה התעורר ליאם. מיד אספתי את כל הציוד והחבאתי, כי אין לי ספק שליאם ישמח לטעום קצת מהדבק ולקנח בניירות צבעוניים. בזמן שסידרתי את הכל, ליה קיבלה השראה למשחק חדש מהשיטפון שבחוץ. לבקשתה פתחתי לה את המטרייה והיא דמיינה שהגשם יורד גם בבית והיא מתחבאת ממנו מתחת למטרייה.
מכיוון שקצת דאגתי שליה תוציא לליאם עין עם המקלות של המטרייה הצעתי שנעבור לחדר שלה ונשחק במשחק חדש. למזלי ליה לעולם לא תסרב למשחק עם אמא, ולכן עברנו לחדרה. מכיוון שאני חסידה נלהבת של תורת החינוך של מונטיסורי (שטוענת שילדים לומדים בזמן משחק) חשבתי לנצל את המשחק הבא ללימוד מספרים ושעון (כמובן שזאת לא הפעם הראשונה שאנחנו לומדים את שני הדברים האלה). הוצאתי את הפאזל של השעון הבנוי מעץ ומבד (משחק מחומרים טבעיים, עקרון חשוב נוסף של מונטיסורי).
אחרי שהשלמנו את כל השעון המשכנו הלאה. הוצאתי את הפאזל הבא, המלמד על איברי הגוף של האדם. מכיוון שליה כבר מכירה את כל האיברים באנגלית וברוסית, החלטתי שהפעם נתמקד בשפה העברית (שפת האם שלה היא רוסית ואנגלית היא השפה השנייה שלה. החלטתי ללמד אותה עברית רק אחרי ביסוס השפה האנגלית).
המשחק עייף אותה יחסית מהר ובמקום להשלים את הפאזל היא בחרה לגשת לחלון שהתמלא באדים. בזמן שליה ניקתה את האדים מהזכוכית היא שמה לב למשחק חדש בפינת החדר.
פתחנו את המשחק החדש ועברנו בספונטניות מוחלטת לשעת ספורט. ליה ניסתה לקלוע עם הכדור ברשת, וליאם שיחק במשחק האהוב עליו, להפריע לליה. אני עודדתי את ליה מהצד ומדי פעם ביקשתי את הכדור בשביל לקלוע לסל, מה, גם לי מותר, לא?
דרך אגב, בזמן ששיחקנו עם ליה בהרכבת הפאזלים ליאם שיחק עם הסירים והמכסים במטבח של ליה (מתנה מדהימה מסבתא וסבא). מדי פעם הוא זחל לכיווננו בשביל לטעום את חלקי הפאזל שאיתם שיחקנו.
אחרי שליה מיצתה את המשחק עם הכדור היא לקחה גיטרת צעצוע, הכריזה שזה משוט, התיישבה בתוך האוהל והתחילה להושיט אותו במורד הנהר הדמיוני, תוך כדי שהיא שרה שיר באנגלית בנושא.
השעה כבר הייתה 12:30. זמן ארוחת הצהריים. זהו, הבוקר נגמר. התחילו ההכנות לארוחת צהריים עם כל המשפחה ושנ"ץ לילדים.
כשמשחקים עם הילדים הזמן פשוט טס. המחשבה שלי הייתה נתונה כולה לליה וליאם וההפרעה היחידה הייתה המצלמה שתיעדה את המתרחש עבור הבלוג. לליה זה לא הפריע, היא כבר רגילה לנוכחותה.
מקווה שהשבתות הגשומות לא יאיישו אתכם יותר מדי בעתיד ותבחרו לבלות אותן עם הילדים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח אם תשתפו מנסיונכן ותשאירו תגובה. כל התגובות מתקבלות בברכה.