אצלנו בבית, ליה מציירת בעיקר בזמן שאמא צריכה לעשות משהו בבית, כמו לתלות את הכביסה על החבל או להכין ארוחת צהריים נגיד. אז אני מושיבה אותה עם דפים וטושים או עפרונות, ונותנת לה יד חופשית ליצור. מדי פעם אני מציעה לה לצייר פרח, בית, את אחיה או כל דבר אחר. לרוב יש לה תמיד תשובה מוכנה לבקשה הזאת "אני לא יודעת איך, תציירי לי את".
אם היא מציירת לבד, אז לרוב היא תצייר שמש או קשת או סתם קשקושים. היא שולטת על העיפרון, אבל בוחרת שלא לצייר בצורה ראלית.
ואז בזמן האחרון, היא התחילה לחזור מהגן עם הרבה ציורים בסגנון כזה:
הילדה כבר בת 4 (וחודש), לדעתי אפשר להתקדם לשלב הבא, לא? כמובן שאני לא אגיד לה את זה בחיים. אני מאמינה בביטוי עצמי, ואף פעם לא אשפוט אותה על הציור שלה, אף פעם!
בנוסף, שמתי לב שבבית היא מציירת אנשים עם הרבה יותר אלמנטים מאשר בגן. אני מניחה שבגן היא מושפעת מילדים אחרים, ומציירת כמוהם.
החלטתי שהגיע הזמן (באיחור מאוד לא אופנתי), לתרגל את הציור שלה, ולתת לה קצת יותר ביטחון בציור חפצים מורכבים.
הדלקתי לליה סרט מצויר, סינדרלה (היא בשלב של נסיכות עכשיו). ולאחר סיום הסרט הצעתי לה שנצייר ביחד.
"בואי נצייר אלמנטים שונים שראית בסרט המצויר" אמרתי לה בהתלהבות, והיא הסכימה.
קבענו שהיא תציין אלמנט מהסיפור, אני אצייר אותו קודם ואז היא תצייר גם כן.
וככה ציירנו דלעת (מצד שמאל למעלה), כרכרה (מצד ימין למעלה), ארמון, את הנסיך (מצד ימין למטה), הנסיכה (מצד שמאל למטה) ואת האם החורגת.
ככל שהתקדמנו עם הציורים, ליה קיבלה יותר ביטחון, ואפילו התחילה לתקן את הציורים שלי ולהוסיף להם אלמנטים נוספים.
תרגיל כזה יהיה מצוין גם להפעלה אחרי קריאת ספר, או אחרי משחק בנושא מסוים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח אם תשתפו מנסיונכן ותשאירו תגובה. כל התגובות מתקבלות בברכה.