לידת מים

נתחיל מזה שלא תכננתי, לא חלמתי, לא חשבתי ולא רציתי ללדת במים. שמעתי על זה, קראתי על זה ואפילו ראיתי על זה סרטונים ביו טיוב , ובעצם מי לא ראה? אבל אף פעם לא חשבתי שזה בשבילי. לפחות  זה מה שחשבתי עד כשעתיים לפני הלידה השנייה שלי.

בשבוע 39+3 התעוררתי בשבע בבוקר אחרי לילה של צירים שבאו כל שעה עגולה. צירים לא כואבים, מעין זרמים מציקים בעמוד השדרה. אחרי שגיליתי את הפקק הרירי בביקורי בשירותים החלטתי שזה הזמן לטוס לבית החולים. הלידה הראשונה הייתה מאוד מהירה ולכן הפחד הכי גדול שלי היה ללדת בדרך לבית החולים, הפחד השני שלי היה שירדו לי המים מחוץ לכותלי בית החולים, על השטיחים שלנו בדירה למשל. אחרי שהתארגנו תוך חצי שעה מיהרנו לבית החולים.

הנה אני כשעתיים לפני הלידה (כבר ציינתי שהלידות שלי הן סופר מהירות?)

בבית חולים נאמר לי שהחדר הפנוי היחיד זה החדר עם הג'קוזי, או "חדר הספא" כפי שהם קוראים לו.

"האם את מעוניינת ללדת במים?" שאלה אותי האחות.

"למה לא?" שמעתי את עצמי עונה לה.

וככה ספונטני לחלוטין, בלי כל תכנון מראש נקבע גורלה של לידתי השנייה. בזמן שהלכתי לאכול ארוחת בוקר בחדר האוכל של בית החולים, המיילדת החביבה מילאה את המים בג'קוזי. כשחזרתי חיכו לי מים חמימים (אם לא לומר חמים אש) ואווירה רומנטית (המיילדת כיבתה את האורות והדליקה נרות שפועלות על בטריה).

אתם בטח שואלים את עצמכם מה עושה פה הילדה החמודה הזאת?  על כך אפרט בשמחה בפוסט נפרד.

נחזור ללידה. טבלתי לי בג'קוזי כמו בחופשה בצימר בצפון, עד שהמים החמימים נהפכו למבחילים וחמים מדי לטעמי. כנראה שבמקרה שלי צירים וחום לא הולכים טוב ביחד. המיילדת החביבה לא נשארה אדישה ל"סבלי" והציעה לי מגבות טבולות במי קרח כקומפרסים סביב צווארי. יש לציין שזה מאוד עזר, בערך לדקה אחת.

הרגשתי מאוד קלילה בתוך המים, יכלתי כמעט לצוף, מה שהקל מאוד על השלב שבא לפני צירי הלחץ. בערך לקראת 9:20 התחילו צירי לחץ, ובשעה 9:38 הגיח לעולמו בני המתוק. ברגע שהוא יצא בשחייה לתוך המים המיילדת תפסה אותו והניחה אותו מיד על החזה שלי. מיד הצעתי לו הנקה והוא נענה בשמחה רבה. התינוק יצא נקי כמו לאחר מקלחת, מעניין למה....

אם תשאלו אותי אני אענה בלי למצמץ שלידה במים זה דבר אדיר. וההוכחה הכי גדולה לכך היא העובדה שלא היו לי קרעים. וזה הבדל משמעותי בשבילי בהתחשב בעובדה שבלידה הראשונה היו לי קרעים לא קטנים בלידה של תינוקת פיצית במשקל של 2.650 ק"ג. ואפס קרעים בלידת מים של תינוק במשקל של 3.450 ק"ג. לדעתי מה שתרם לעניין זה לא רק העובדה שזאת הייתה לידה שנייה, אלא המים החמים של הג'קוזי שהרפו כל שריר ושריר בגוף שלי, מה שאפשר לידה קלה ומהירה.

לסיכום, לידה במים זאת חוויה שאני לעולם לא אשכח, ובלידה שלישית (אם אשכנע את בעלי לילד שלישי) אני אכוון לאותה החוויה.