הכל התחיל משיחה שהייתה לי עם חברה, שסיפרה לי על מקום עם שם מאוד אקזוטי ומסקרן Kangaroo Valley, או בתרגום חופשי "עמק הקנגורו". נשמע מגניב, לא?
נכנסתי לאינטרנט, וגיליתי שהאיזור הזה מכיל הרבה אוצרות, ושנוכל לחוות את כל הסודות של המקום הקסום הזה לאחר נסיעה של שלוש שעות לכל כיוון.
שלוש שעות לא מפחידות אותנו, אז יצאנו לדרך מוקדם בבוקר, לטיול של יום אחד. קודם כל ביקרנו בשמורת טבע עם מפלים, שלא צילמתי כאן, ולא צילמתי גם את הדרך המעלפת שמובילה לשם, אוי, החוות, העמקים, הטבע. אמאל'ה! שלוש שעות נסיעה הכי טובות בחיים שלי!
ואז הגענו לעיירה נחמדה, שהסימן המזהה שלה זה הגשר שבתמונה. הגשר מאוד צר, ומקשר בין שני חלקי העיר. מכיוון שהוא כזה צר, יש בו רק מסלול נסיעה אחד, מה שמצריך תמרון בין מכוניות שנוסעות לכיוונים שונים, בכל פעם מכונית אחרת צריכה לחכות עד שהגשר יתפנה. באוסטרליה הנהגים מאוד מנומנסים, והדבר לא מקשה על התנועה בכלל.
מול הגשר, התמקם לו כפר החלוצים, או באנגלית Pioneer Village. הכפר הוא למעשה מוזיאון, שנועד לספר על חיי החלוצים שבנו את האיזור.
הביתן הראשון הכיל מידע על החיילים האוסרטלים שגרו באיזור, ועל הקרבות בהם השתתפו.
ליד הביתן מצאנו פעמון גדול שעמד פעם בחצר בית ספר. גם בבית ספר של ליה יש פעמון כזה, ומצלצלים בו באירועים מיוחדים.
בהמשך, מצאנו ביתן מאוד פוטוגני.
הבית שבתמונה נבנה ב-1870, ומהווה דוגמה קלאסית לבתים של החלוצים (היותר עמידים מביניהם).
והנה כמה תמונות שצילמתי בתוך הבית. כל הריהוט אותנטי לחלוטין, וברקע שומעים הקלטה של אשה מבוגרת המספרת את סיפור חייה של אחת החלוצות שגרה במקום. סיפור חיים לא פשוט ומרתק!
והמטבח!
אחרי שסיימנו את הסיור בתוך הבית, יצאנו לגלות את שאר המבנים במתחם. מצאנו ביתן עם סוס ענקי מעץ.
וביתן עם ציוד חקלאי.
ומבנה קטן המכיל פריטים ואוספים שונים מהתקופה.
זינגר, תמיד באופנה!
הילדים מאוד נהנו בבית הספר המקומי. כל הילדים של העיירה למדו באותה הכיתה. התצוגה הינה אינטרקטיבית, ואם לוחצים על הכפתור שבכניסה, ניתן לשמוע את המורה מלמד ומדבר עם הילדים.
לאחר מכן עברנו לחלק האחורי של המתחם, שהכיל בקתה אוסטרלית טיפוסית. וטיילנו על גשר נתלה ומתנדנד, חוויה בפני עצמה.
לאחר שעזבנו את המוזיאון, וחצינו את הגשר שבתחילת הרשומה, שמנו לב שהגשר עובר מעל נהר מאוד ציורי, ושהרבה אנשים יצאו להשתכשך בנהר, החלטנו להצטרף כמובן.
הילדים מאוד מאוד נהנו.
לקראת השעה חמש הרגשנו רעבים, ועזבנו למרכז העיירה לחפש מסעדה. כמובן שעצרנו פה ושם להצטלם.
בחיפושינו אחר מסעדה, מצאנו מכולת עם חתול עם סיפור מעניין. בקידמת המכולת גר לו חתול פרוותי וחמוד. הבעלים של החתול נפטר בגיל מאה וכתוצאה אומץ על ידי כל חברי העיירה. כולם מאכילים אותו ומטפלים בו, וילדים שתיירו במקום שולחים לו מכתבים וציורים.
בסוף עצרנו לאכול בחצר של פיצרייה מקומית. ובזמן שחיכינו לאוכל, הצטלמנו בחצר הפרחונית.
ונסיים בארוחת הערב שלנו.
וזהו. היה כיף, חוויתי ומאוד יפה בעיניים.
לכתבות נוספות בסגנון, יש להקליק כאן.
נכנסתי לאינטרנט, וגיליתי שהאיזור הזה מכיל הרבה אוצרות, ושנוכל לחוות את כל הסודות של המקום הקסום הזה לאחר נסיעה של שלוש שעות לכל כיוון.
שלוש שעות לא מפחידות אותנו, אז יצאנו לדרך מוקדם בבוקר, לטיול של יום אחד. קודם כל ביקרנו בשמורת טבע עם מפלים, שלא צילמתי כאן, ולא צילמתי גם את הדרך המעלפת שמובילה לשם, אוי, החוות, העמקים, הטבע. אמאל'ה! שלוש שעות נסיעה הכי טובות בחיים שלי!
ואז הגענו לעיירה נחמדה, שהסימן המזהה שלה זה הגשר שבתמונה. הגשר מאוד צר, ומקשר בין שני חלקי העיר. מכיוון שהוא כזה צר, יש בו רק מסלול נסיעה אחד, מה שמצריך תמרון בין מכוניות שנוסעות לכיוונים שונים, בכל פעם מכונית אחרת צריכה לחכות עד שהגשר יתפנה. באוסטרליה הנהגים מאוד מנומנסים, והדבר לא מקשה על התנועה בכלל.
מול הגשר, התמקם לו כפר החלוצים, או באנגלית Pioneer Village. הכפר הוא למעשה מוזיאון, שנועד לספר על חיי החלוצים שבנו את האיזור.
הביתן הראשון הכיל מידע על החיילים האוסרטלים שגרו באיזור, ועל הקרבות בהם השתתפו.
ליד הביתן מצאנו פעמון גדול שעמד פעם בחצר בית ספר. גם בבית ספר של ליה יש פעמון כזה, ומצלצלים בו באירועים מיוחדים.
בהמשך, מצאנו ביתן מאוד פוטוגני.
הבית שבתמונה נבנה ב-1870, ומהווה דוגמה קלאסית לבתים של החלוצים (היותר עמידים מביניהם).
והנה כמה תמונות שצילמתי בתוך הבית. כל הריהוט אותנטי לחלוטין, וברקע שומעים הקלטה של אשה מבוגרת המספרת את סיפור חייה של אחת החלוצות שגרה במקום. סיפור חיים לא פשוט ומרתק!
והמטבח!
אחרי שסיימנו את הסיור בתוך הבית, יצאנו לגלות את שאר המבנים במתחם. מצאנו ביתן עם סוס ענקי מעץ.
וביתן עם ציוד חקלאי.
ומבנה קטן המכיל פריטים ואוספים שונים מהתקופה.
זינגר, תמיד באופנה!
הילדים מאוד נהנו בבית הספר המקומי. כל הילדים של העיירה למדו באותה הכיתה. התצוגה הינה אינטרקטיבית, ואם לוחצים על הכפתור שבכניסה, ניתן לשמוע את המורה מלמד ומדבר עם הילדים.
לאחר מכן עברנו לחלק האחורי של המתחם, שהכיל בקתה אוסטרלית טיפוסית. וטיילנו על גשר נתלה ומתנדנד, חוויה בפני עצמה.
לאחר שעזבנו את המוזיאון, וחצינו את הגשר שבתחילת הרשומה, שמנו לב שהגשר עובר מעל נהר מאוד ציורי, ושהרבה אנשים יצאו להשתכשך בנהר, החלטנו להצטרף כמובן.
הילדים מאוד מאוד נהנו.
בחיפושינו אחר מסעדה, מצאנו מכולת עם חתול עם סיפור מעניין. בקידמת המכולת גר לו חתול פרוותי וחמוד. הבעלים של החתול נפטר בגיל מאה וכתוצאה אומץ על ידי כל חברי העיירה. כולם מאכילים אותו ומטפלים בו, וילדים שתיירו במקום שולחים לו מכתבים וציורים.
בסוף עצרנו לאכול בחצר של פיצרייה מקומית. ובזמן שחיכינו לאוכל, הצטלמנו בחצר הפרחונית.
ונסיים בארוחת הערב שלנו.
וזהו. היה כיף, חוויתי ומאוד יפה בעיניים.
לכתבות נוספות בסגנון, יש להקליק כאן.
מזמינה אתכם לעמוד הפייסבוק שלי, עולם היצירה עם פעוטות וילדים. שם ניצור, נשחק ונשלב את שניהם יחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח אם תשתפו מנסיונכן ותשאירו תגובה. כל התגובות מתקבלות בברכה.