מגיל צעיר, הילדים שואפים לעצמאות. "לבד!", "אני אעשה", "אני יכול" צועק הפעוט כשבאים לעזור לו. מוכר?
תפקידנו בתור הורים הוא לאפשר לאפרוחים שלנו לפרוח ולממש את היכולות שלהם, לעזור להם להפוך לעצמאיים. על מנת לעשות זאת, יש ליצור עבור הילד תנאים מסוימים בהם הוא יוכל לממש את ה"לבד" הזה, תנאים שיעזרו לו להרגיש שהוא חלק חשוב מהמשפחה שיכול לתרום ולא רק לקבל כל הזמן. תורת חינוך של מונטסורי מבוססת על העקרון הזה, עידוד הילד לעצמאות בעזרת עשייה עצמאית שלמבוגר נראה שהילד פשוט לא יכול לבצע כי הוא קטן מדי, כמו מזיגת מים מקנקן לכוס, להתלבש לבד, להכין את הנשנוש של עצמו וכו'. כל זה אפשרי, כבר בגיל שנתיים, שלוש. אבל על מנת שהילד יצליח, הוא חייב להתאמן (כמו המבוגרים למעשה), וככל שהוא יתאמן יותר, כך הוא יצליח מהר יותר. כיצד ניתן לעזור לו? אנסה לענות על השאלה הזו בכמה רשומות נפרדות, בכל רשומה נתעמק באיזור אחר בבית. נתחיל עם המטבח.
אם נתרגם מהאנגלית את המילה "תתכבד" ( Help yourself) נקבל את התרגום המילולי הבא: "תעזור לעצמך" - וזה בעצם מה שנעשה היום, נעזור לילדים שלנו לעזור לעצמם/להתכבד.
על מנת לעודד את העצמאות של הילדים שלי במבטח, ארגנתי להם מקום על מדף נמוך, עם כל כלי האוכל שלהם.
ככה זה נראה מנקודת מבטה של אמא עם המצלמה :) לי זה נמוך מדי, אבל עבור הילדים שלי זה מושלם.
אז מה יש לנו פה? צלחות, קעריות, כוסות וסכו"ם. הכל מסודר בצורה נגישה ונוחה.
לסכו"ם יש סלסילה נפרדת, על מנת שהכלים לא יתפזרו. החלטתי שעדיף כך מאשר לשים בכוס, העלולה להתהפך כל הזמן.
על מנת לייעל את השטח של המדף הוספתי מדף הגבהה של איקאה, קיבלתי שני מדפים בתא אחד.
עכשיו הילדים יכולים לרוקן בקלות את מדיח הכלים ולשים את כל הכלים שלהם על המדף שלהם. הם יכולים לערוך לבדם את שולחן האוכל לפני הארוחה, לבחור את צבע הכלי שהם אוהבים בלי ריבים וכו'. הם קיבלו עצמאות במטבח, והם מאוד מאושרים מזה.
יש לנו עוד כמה מדפים בגובה נגיש, עם נשנושים שונים.
מהמדף הזה הילדים יכולים לקחת בננות ועוגיות, בקלות וללא עזרתו של המבוגר. אז נכון שליאם רוצה לאכול עוגיות כל היום. אבל הוא יודע שאסור לו, וכך גם ליה, היא תקח שקית ביום וזהו. לפני זה היא הייתה מבקשת מאיתנו שנביא לה, היום היא יכולה לקחת ולפתוח לבד. פחות עזרה מצד ההורה, יותר עצמאות עבור הילד.
מתי מתחילים? לדעתי ניתן להתחיל כבר בגיל שנתיים. כמובן וכמובן שהילד יחשוב בהתחלה שזה סוג של משחק וינסה לשחק עם הכלים הצבעוניים. הוא יתלהב מהמדף החדש ויגש אליו שלושים פעמים ביום. הוא ידע שהמדף הזה נועד בשבילו וזה מאוד ירגש אותו. אבל כמו בכל דבר אחר, התפקיד שלנו להעמיד בפני הילד גבולות, ואחרי שנסביר לו כמה פעמים בשביל מה נועד האיזור הזה, הילד יפסיק לשחק ויתחיל "לעזור לעצמו".
הרשומה הבאה בסדרה תהיה על ארון הבגדים.
תפקידנו בתור הורים הוא לאפשר לאפרוחים שלנו לפרוח ולממש את היכולות שלהם, לעזור להם להפוך לעצמאיים. על מנת לעשות זאת, יש ליצור עבור הילד תנאים מסוימים בהם הוא יוכל לממש את ה"לבד" הזה, תנאים שיעזרו לו להרגיש שהוא חלק חשוב מהמשפחה שיכול לתרום ולא רק לקבל כל הזמן. תורת חינוך של מונטסורי מבוססת על העקרון הזה, עידוד הילד לעצמאות בעזרת עשייה עצמאית שלמבוגר נראה שהילד פשוט לא יכול לבצע כי הוא קטן מדי, כמו מזיגת מים מקנקן לכוס, להתלבש לבד, להכין את הנשנוש של עצמו וכו'. כל זה אפשרי, כבר בגיל שנתיים, שלוש. אבל על מנת שהילד יצליח, הוא חייב להתאמן (כמו המבוגרים למעשה), וככל שהוא יתאמן יותר, כך הוא יצליח מהר יותר. כיצד ניתן לעזור לו? אנסה לענות על השאלה הזו בכמה רשומות נפרדות, בכל רשומה נתעמק באיזור אחר בבית. נתחיל עם המטבח.
אם נתרגם מהאנגלית את המילה "תתכבד" ( Help yourself) נקבל את התרגום המילולי הבא: "תעזור לעצמך" - וזה בעצם מה שנעשה היום, נעזור לילדים שלנו לעזור לעצמם/להתכבד.
על מנת לעודד את העצמאות של הילדים שלי במבטח, ארגנתי להם מקום על מדף נמוך, עם כל כלי האוכל שלהם.
ככה זה נראה מנקודת מבטה של אמא עם המצלמה :) לי זה נמוך מדי, אבל עבור הילדים שלי זה מושלם.
אז מה יש לנו פה? צלחות, קעריות, כוסות וסכו"ם. הכל מסודר בצורה נגישה ונוחה.
לסכו"ם יש סלסילה נפרדת, על מנת שהכלים לא יתפזרו. החלטתי שעדיף כך מאשר לשים בכוס, העלולה להתהפך כל הזמן.
על מנת לייעל את השטח של המדף הוספתי מדף הגבהה של איקאה, קיבלתי שני מדפים בתא אחד.
עכשיו הילדים יכולים לרוקן בקלות את מדיח הכלים ולשים את כל הכלים שלהם על המדף שלהם. הם יכולים לערוך לבדם את שולחן האוכל לפני הארוחה, לבחור את צבע הכלי שהם אוהבים בלי ריבים וכו'. הם קיבלו עצמאות במטבח, והם מאוד מאושרים מזה.
יש לנו עוד כמה מדפים בגובה נגיש, עם נשנושים שונים.
מהמדף הזה הילדים יכולים לקחת בננות ועוגיות, בקלות וללא עזרתו של המבוגר. אז נכון שליאם רוצה לאכול עוגיות כל היום. אבל הוא יודע שאסור לו, וכך גם ליה, היא תקח שקית ביום וזהו. לפני זה היא הייתה מבקשת מאיתנו שנביא לה, היום היא יכולה לקחת ולפתוח לבד. פחות עזרה מצד ההורה, יותר עצמאות עבור הילד.
מתי מתחילים? לדעתי ניתן להתחיל כבר בגיל שנתיים. כמובן וכמובן שהילד יחשוב בהתחלה שזה סוג של משחק וינסה לשחק עם הכלים הצבעוניים. הוא יתלהב מהמדף החדש ויגש אליו שלושים פעמים ביום. הוא ידע שהמדף הזה נועד בשבילו וזה מאוד ירגש אותו. אבל כמו בכל דבר אחר, התפקיד שלנו להעמיד בפני הילד גבולות, ואחרי שנסביר לו כמה פעמים בשביל מה נועד האיזור הזה, הילד יפסיק לשחק ויתחיל "לעזור לעצמו".
הרשומה הבאה בסדרה תהיה על ארון הבגדים.
מזמינה אתכם לעמוד הפייסבוק שלי, לעולם היצירה עם פעוטות וילדים. שם ניצור, נשחק ונשלב את שניהם יחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
אשמח אם תשתפו מנסיונכן ותשאירו תגובה. כל התגובות מתקבלות בברכה.