החיה שאכלה בצק משחק

במשחק הבא שיחקתי עם הקטנטן שלי (כמעט בן שנתיים), אבל לדעתי הוא מתאים לכל ילד עד גיל גן חובה. 

ידוע שילדים אוהבים חיות ולשחק עם צעצועים של חיות, אוהבים לשחק עם בצק משחק ואוהבים לספר סיפורים בזמן שהם משחקים. בהפעלה הבאה יש את כל מה שציינתי פלוס בונוסים. בזמן המשחק הילדים יוכלו לתרגל את המוטוריקה העדינה שלהם (לאמן את האצבעות) וילדים יותר קטנים ילמדו בזמן המשחק מה אוכלות החיות.
חומרי הגלם שתצטרכו הם בצק משחק בצבעים שונים וכמה חיות צעצוע קטנות.
אני בחרתי צב וארנב. אבל זו יכולה להיות כל חיה כמובן. אפשר גם לגוון ובכל משחק לשחק עם חיה שונה. מטרת המשחק, ליצור מהבצק את האוכל שאוכלת החיה עמה משחקים.
עובדים ביחד עם הילד, אמא מדגימה, הילד חוזר אחריה. לא מחפשים שלמות ושיהיה בדיוק כמו במציאות. כל מעיכה, צביטה וגלגול של הפלסטלינה תורמים למוטוריקה העדינה. ילדים יותר גדולים יכולים לחשוב לבד מה אוכלת החיה ואיזה אוכל היא אוכלת, וכיצד לפסל אותה מהבצק.

התחלנו עם צב. צב אוכל כרוב. אז אנחנו מגלגלים עיגולים מפלסטלינה ירוקה. ליאם גם מגלגל, או לפחות מנסה. אחרי שהעיגולים מוכנים, ליאם מאכיל את הצב (אם - אם - אם).

איזה כיף לשחק עם העיגולים הרכים האלה. ליאם מאתגר את עצמו, ומנסה (וגם מצליח) לאסוף את כל הכדורים בתוך יד אחת.

אחר כך מעכנו את הכדורים, וקיבלנו עלי חסה. יאמי!

ויש לנו גם ארנב. ארנב אוכל גזר (וגם חסה כמובן). אז אנחנו יוצרים גזרים מבצק משחק כתום.

ליאם מאכיל בשמחה רבה גם את הארנבת.

 בזמן המשחק הקטנצ'יק שלי לא זז מהכיסא (בזמנו היה בן שנה ושמונה). המשחק נמשך כעשר דקות. ליאם נהנה מהסיפור, מההתעסקות עם החומר הגמיש והרך ומהאכלת החיות.

נ.ב. אף חיה לא נשארה רעבה בתום המשחק :)

רעיון נוסף למשחק שילמד את הילד "מי אוכל מה".